ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר לאחר עמל רב אנו זוכים להעלות על מזבח הדפוס את סדר הסליחות “קול אריאל”, ‘קול’ על שם הקול קול יעקב זה התפילה, ‘אריאל’ ע”ש האריאל הגדול האלוקי רבינו יצחק לוריא אשכנזי זיע”א, ע”פ נוסח ספרד הנדפס בשנת רפ”ד שעליו סמך הרח”ו ידיו כמובא בדרוש נוסח התפלה וז”ל: “וזה נוסח התפלה כאשר קבלת ממורי ז”ל. וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפוס הסידור גדול של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ”ד ליצירה”. עכ”ל.

ובפשטות נראה לומר שהרח”ו בחר בסידור זה מפני שבו נהגו להתפלל ק”ק הספרדים בצפת בזמנם של האר”י והרח”ו, והוא הסידור הנפוץ בשער מקומו, ומה שקיבל מהאר”י ז”ל שיש לשנות להוסיף או לגרוע מהנוסח הנ”ל כך עשה כמובא בהרחבה בדרוש נוסח התפלה עי”ש.

וחייבים אנו לומר כך שהרי כשביקש האר”י ז”ל ללמד את הרח”ו מה להוסיף ומה לגרוע מנוסח התפלה או כאשר דיברו ביניהם על הנוסח בוודאי דיברו על נוסח מסוים והוא הנוסח שנהגו בו הספרדים הנדפס בשנת רפ”ד ועל פי הנוסח הנ”ל למדו האר”י מה לשנות, ומה שלא אמר אחרת אז זהו נוסח נכון ע”פ דרך האר”י ז”ל, שהרי לא בא האר”י לשנות לגמרי אלא לתקן מה שנצרך.

וכל זה מוכח ממה שכתב הרח”ו “וכדי שלא אאריך” שלכאורה היה להרח”ו לכתוב סידור שלם, אך מפני שלא רצה להאריך סמך עצמו על הסידור הנ”ל ורק איפה שקיבל מהאר”י לגרוע או להוסיף כתב בדרוש נוסח התפלה, ונמצא שהיכן שלא שינה מנוסח הקדום והעמידו על קנו הרי זה הנוסח המבורר על פי דעת האר”י.

וכן נראה שגם לנוסח הסליחות הדברים אמורים, שהרי זהו הנוסח הנהוג אצל ק”ק הספרדים בצפת, ובזה הסידור נהגו הספרדים בצפת לומר סליחות וכך נראה שעימם נהג רבינו האר”י ז”ל.

וכן מובא בכתבי המהדורא קמא בשער התפלה (עמ’ שלה’) כתב הרח”ו וז”ל: “גם העיד לי הר”י סגיש יצ”ו ששמע למורי זלה”ה אומר תמיד הסליחות שאנו אומרים בליל אשמורות ר”ח אלול עם הצבור מלה במלה עמהם”. עכ”ל.  

ובעץ חיים בשער התפלה (עמ’ תפא’, שער הכוונות דרושי ראש השנה) כתב הרח”ו וז”ל: “ענין סדר הסליחות של בני ספרד באשמורות לילי חדש אלול העיד לי הר”י סאגיש ז”ל שהוא ראה למורי ז”ל אומרם מלה במלה עם הצבור”. עכ”ל.

וכמו שהבאנו לעיל שבני ספרד נהגו להתפלל בסידור הנדפס בשנת רפ”ד ובוודאי שגם את סדר הסליחות נהגו לומר מאותו נוסח וזה ממש מדויק מלשון הרח”ו הנ”ל. (וידוע שבזמנם לא היו עשרות סידורים ונוסחאות כבזמנינו, ובכלל רובו ככולו של הנוסח הנ”ל תואם לנוסח סידורי ק”ק הספרדים הקדמונים)

ואם תשאלני מה ועל מה אין בנוסח זה עוד פיוטים ידועים, ומדוע נהג האר”י לומר נוסח סליחות זה דוקא, אזי ראה גם ראה דברי הרח”ו בשער התפלה (עמ’ ע”ר בדרוש נוסח התפלה)

וז”ל: ועתה אכתוב נוסח התפלה שקבלתי ממורי ז”ל ובראשונה אכתוב ענין אחד שאמר לי מורי ז”ל בענין הפזמונים והפיוטים שסידרו האחרונים. דע לך כי מורי ז”ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ושום בקשה מאלו שסדרו האחרונים כמו ר’ שלמה בן גבירול וכיוצא בו, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלי ידיעה כלל, ובפרט פזמון יגדל אלהים חי וכו’ וודוי אשמנו באומר ובפועל וכו’ ושאר הוידוים של יום הכפורים של רבינו נסים ור’ שם טוב בן ארדוטיל ור’ יצחק בן ישראל שתיקנו בערבית בשחרית במוסף במנחה בנעילה לא היה אומרם כלל. עכ”ל

ועוד ידועים דברי רבינו האר”י (שער הכוונות דרושי תפילת ערבית דרוש א’) וז”ל: “גם דע כי בחצות לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י”ג מדות דויעבר זולתי בליל יום הכפורים וענין הסליחות שאומרים בלילי חדש אלול יתבאר במקומו גבי תפלת ר”ה גם אין ראוי לומר שום קינה ולא לעורר שום בכיה על חורבן הבית רק אחר חצות כנזכר בזוהר פעמים רבות פרשת ויקהל כי בחצות הלילה אז מתעוררת הבכיה למעלה על חורבן ב”ה ואז זמנה האמיתית וכו’ “. עכ”ל.

ונסיים בדברי הרמ”ק (פרדס רימונים שער כ’ פרק ה’) וז”ל: “ולכן אנו אומרים בתפילתינו בעת בקשת סליחות ורחמים אל מלך יושב על כסא רחמים ופירושו שיושב על התפארת שהוא מדת רחמים, ומתנהג בחסידות שמטה כלפי חסד אע”פ שאין אנו ראוין לרחמים. עכ”ל.

זכות גדולה נפלה בחלקינו לההדיר את סדר סליחות נוסח רפ”ד לראשונה מזה 500 שנה, והוא ממש בבחינת פנים חדשות באו לכאן. גם כפי שתחזינה עיני הקורא המשכיל יראה שהוספנו סדר קריאת שמע שעל המטה, ברכות השחר, ותיקון חצות, ומעט כוונות מכתבי האר”י ז”ל ליודעי חן, והכל בעימוד ועיצוב מאיר עיניים ומשמח לבב.

כאן המקום להודות ולשבח לעורך היקר הרה”ג חיים ויקטור הי”ו אשר עמל בעשר אצבעותיו ימים ולילות למען יצא דבר מתוקן בישראל, גם ברוך יהיה.

בברכת “ויהי נועם ה’ אלהינו עלינו”- אלול תשפ”ד