By /

דניאל בומברג (בומבירגי)

מאת ויופידיה – דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו 3841-9451 בערך) היה סוחר ומדפיס נוצרי בוונציה, אחד

מחשובי המדפיסים של ספרים בעברית בתקופת ראשית הדפוס. בומברג הדפיס כמאתיים ספרי קודש עבריים (אך לא ספרות יפה), רובם מהדורות ראשונות בדפוס, כמו אלו של תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ”ך.

קורות חייו

דניאל בומברג נולד בשנת 1483 בעיר אנטוורפן, לאגנס ורנקס וקורנליוס ואן בומברגן, סוחר ואינטלקטואל שפתח סניף של עסקי המשפחה בוונציה, ואף הדפיס שם ספר בלטינית על הישגי הימאות של אנטוורפן. דניאל נשלח לוונציה בגיל צעיר, כנראה ב-1508, לצורך עסקי המשפחה, ובה חי במשך עשרות שנים.

בוונציה פגש יהודי מומר בשם פליקס פראטנסיס, שהשפיע עליו הרבה, וב-1515 הוציא לאור בדפוס ותיק בעיר את תרגומו של פראנטסיס לספר תהילים. במקביל כבר עסק כנראה בהכנות לפתיחת בית דפוס משלו, ובשנת ה’רע”ו (1516) כבר ראה אור ספר ראשון: מחזור כמנהג בני רומא בשני חלקים.

בטבת ה’רע”ז (דצמבר 1516) יצאה הגרסה הראשונה של המפעל למענו פתח את בית הדפוס – מהדורת תורה, חמש מגילות והפטרות עם תרגום ופירוש, שהורחבה אחר כך למהדורת “מקראות גדולות” הראשונה, שנקראה אצלו ארבעה ועשרים. בסיום דברי הימים במהדורה זו כתב בומברג קולופון:

“אמר דניאל בן קרניאל בומבירגי… מנעורי גדלני הטבע כאב לעורר נפשי החסרה והצעירה לאהוב החכמה ואוהביה… וכאשר התבוננתי בקוצר ערכי כי תורת ה’ תמימה משיבת נפש לה לבדה משפט הבכורה… הקימותי אצלי אומנים חכמים ויקרים להדפיסה…”

ב-1518 סירב הסנאט של ונציה לחדש את רישיון בית הדפוס שלו, ורק אחרי שהציע לשלם עבור הרישיון 500 דוקאטים, הסכימו לחדשו לעשר שנים נוספות. נכונות לשלם סכום כזה מעיד על הצלחת הספרים שהדפיס בשנים אלו.[1] לצורך הגהת הספרים והכנתם לדפוס הוא נעזר ביהודים כמו רבי אליהו בחור, אך בעיקר ביהודים מומרים, בהם יעקב בן חיים אבן אדוניהו. לצורך ההדפסה גם פיתח אותיות דפוס חדשות ובכלל השקיע ממון רב. מלבד עיסוקו בהדפסה, ביתו הפך לבית ועד לחכמים יהודים ונוצרים, כפי שכותב יוסף הכהן כ-30 שנה אחר כך:

“בשנה ההיא התחיל לדפוס דניאל בומבירגי… ותמיד היו הולכים ושבים בביתו אנשים מלומדים כפי האפשר… ודניאל הנ”ל הוא נוצרי נולד מאביו ומאמו, ובכל זקיניו לא היה טפה מזרע היהודים”[2]

מסיום הדברים ניתן ללמוד שכינויו ודבריו של בומברג בשערי הספרים שהדפיס ובסיומם הטעו רבים כבר בזמנו לחשוב אותו ליהודי.

בשנת 1538 עזב בומברג את ונציה וחזר לאנטוורפן, והדבר מצוין בפירוש רש”י לתורה שהודפס באותה שנה ב”ונציה בית דניאל”. הוא העביר את בית הדפוס לידיו של בנו דוד, אך בית הדפוס נסגר לבסוף בשנת 1549 לאחר שלא הצליח להתחרות בבתי דפוס חדשים יותר שקמו בוונציה.[3] באותה שנה מת בומברג באנטוורפן.

דפוס בומבירגי

כאמור, הספר הראשון שהדפיס בומברג היה מחזור, ומיד אחריו חומש וחמש מגילות עם תרגום ופירוש רש”י, כשאליהם צורפו גם ההפטרות עם פירוש רד”ק שנמכרו גם בנפרד.

השנים הראשונות של הדפוס, עד רפ”ה (1525), הן האינטנסיביות ביותר ובהן יצאו המהדורות הראשונות, הגדולות והמפוארות על נייר איכותי. בשנים הבאות, עד רצ”ג (1533), יצאו לאור ספרים קטנים יותר והדפסות חוזרות של ספרי היסוד מהשנים הקודמות. בשנים אלו הדפיס גם ספרים שאחרים הוציאו לאור, כלומר תמורת תשלום וללא השקעה כספית אישית מצידו. בשנים 1534-1542 פסק הדפוס מלפעול, למעט תקופה קצרה בשנים רצ”ז-רצ”ט. הוא המשיך לפעול עד 1548, סמוך למותו של בומברג.

במהלך השנים הודפסו מהדורות חוזרות של חומשים, ספרי תפילה ופירוש רש”י.

בומברג היה בתחרות עם משפחת המדפיסים היהודית הידועה משפחת שונצינו, שלא הצליחו לקבל רישיון הדפסה בוונציה. חלק מהמהדורות שהוציא בומברג התבססו על עבודתם של בני משפחת שונצינו, למשל בעימוד התלמוד הבבלי. לאור זאת התפתחה עוינות בין המדפיסים – שהתלוננו על העתקות זה מזה ותקפו את איכותם הירודה של מתחריהם. בסופו של דבר עברה המשפחה מאיטליה לקונסטנטינופול בין השאר עקב חוסר יכולתם להתחרות בו.

ישנה חשיבות היסטורית רבה לספרים שנדפסו בבית דפוסו של דניאל בומברג, אשר כאמור רבים מהם הם דפוסים ראשונים. מעת לעת ניתן גם היום לראות את ספריו נמכרים במכירות פומביות במחירים גבוהים, לדוגמה סט שלם של התלמוד הבבלי נמכר בשנת 2015 בבית המכירות סותבי’ס בכ-11 מיליון דולר, וסט מקראות גדולות (רפ”ד-רפ”ו) נמכר בשנת 2008 בכ-170,000 דולר.[4][5]

הדפסת מקראות גדולות

ככל הנראה כבר עם הקמת הדפוס החלו לעבוד על עשרים וארבעה, מהדורת “מקראות גדולות” הראשונה, שרבים מהפירושים , נביאים ראשונים ואחרונים עם תרגום יונתן ופירוש רד”ק כתובים עם תרגום רבי יוסף ופירוש או שנים משתנים לכל ספר – כתובים עם תרגום רבי יוסף ופירוש או שנים משתנים לכל ספר – ביניהם רש”י, רמב”ן, רלב”ג ורד”ק. ביניהם רש”י, רמב”ן, רלב”ג ורד”ק.התורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש”ישבה הודפסו בפעם הראשונה:

עורך המהדורה הראשונה היה פליקס פרטנסיס, והיא הושלמה בדצמבר 1 517 (טבת רע”ח). היא הודפסה בשתי גרסאות – אחת מיועדת לקהל יהודי והשניה לקהל נוצרי הומניסטי. במהדורה לנוצרים הודפסו גם רישיון ההדפסה משנת 5151 והקדשה מאת פרטנסיס לאפיפיור לאו העשירי. מפירוש רד”ק צונזרו קטעים בעלי אופי אנטי נוצרי, אם כי אלו נכללו במהדורה הנפרדת של פירוש רד”ק שיצאה מאוחר יותר.

עקב הביקוש הרב לספרים אלו, כל עותקי מהדורה זו נרכשו במהרה, ובית הדפוס החל בעבודה על המהדורה נוספת של התנ”ך עם מגוון פירושים, מהדורת שער ה’ החדש מהשנים רפ”ד-רפ”ו, 1524-1525, נערכה בידי יעקב בן חיים אבן אדוניהו, שתיקן במהדורתו טעויות כתיב ודפוס רבות מהמהדורה הקודמת, והיא שימשה יסוד לכל מהדורות המקרא הבאות עד המאה ה-02. מהדורה זו יצאה בארבעה כרכים שכללו מסורה גדולה וקטנה, תרגומים ארמיים ופירושים:

  • תורה עם פירושי רש”י וראב”ע
  • נביאים ראשונים עם פירושי רש”י, רד”ק ורלב”ג
  • נביאים אחרונים עם פירוש רש”י ופירוש משתנה (רד”ק או רלב”ג)
  • כתובים עם פירוש ראב”ע, ופירוש משתנה (רש”י, רלב”ג או רס”ג)

מהדורה שלישית נדפסה בשנים ה’ש”ז-ה’ש”ח, בשם שער בית ה’ הקדמוני. מוזכר שזו מהדורה שנייה עם הוספות.

הדפסת ש”ס ונציה ערך מורחב – ש”ס ונציה

בשנים ר”פ-רפ”ג, 1520-1523 הוציא ברישיון האפיפיור לאו העשירי מהדורה מלאה של התלמוד הבבלי, מהדורה זו ידועה בשם ‘ש”ס ונציה’. זו הייתה המהדורה הראשונה שכללה את כל התלמוד, לאחר שחלקים ממנו כבר הודפסו בבית הדפוס של משפחת שונצינו. מהדורת בומברג קיבעה (בעקבות מהדורת שונצינו) את עיצוב העמוד (צורת הדף) המקובל היום, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש רש”י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני.

מהדורות ראשונות וחשובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו בקהילה היהודית

הקהילה היהודית בוונציה, שבה היו גם יהודים רבים ממגורשי ספרד, התייחסה בחיוב למפעליו של בומברג, ואף קראה לו “ראש המדפיסים”. הוא מצדו פעל לתת ליהודים שעבדו אצלו הקלות בחובות שהיו חייבים בהם, כגון בלבוש מיוחד ליהודים.

עורכים, מגיהים ומוציאים לאור

בומברג נעזר בצוות גדול של חכמים יהודים ומומרים שערכו, הגיהו והוציאו את הספרים לאור, ביניהם יש לציין את:

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אברהם מאיר הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי ורשימת ספרי בית דפוסו, תל אביב, תשל”ח, עמ’ 13
  2. ^ יוסף הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ולמלכי בית אוטמאן התוגר, סביוניטה, ה’שי”ד, עמ’ קל”ז
  3. ^ ערים ואמהות בישראל, ערים ואמהות בישראל – ד, ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. ^ אתר סותבי’ס
  5. ^ אתר גלריית ספיר יודאיקה
Scroll to Top